<h1>הגהות שערי דורא סימנים ס"ז—ס"ט</h1>
<h2>דף סד.</h2>
א)והא דאמרינן אין לוקחין מן נכרים ביצים טרופים בקערה כיון שאין רגילות למכור כך אלא שלימות מוכחא מילתא שהן של טריפות ומכרן הישראל לגוי כך טרופות להכירא שלא יקנה ישראל אחר מהם. ב)ומ"מ הני קנטייא"ש שקורין קיכליך בל"א מותרים ליקח מן נכרים לאכול אף עפ"י שהם נילושין בביצים משום דרוב עיסתן אין נילושין אלא בביצים שלימים וגם אין לאוסרן שמא הי' דם בתוכן דרוב ביצים אין בהם דם. [א"ה מקור הדין בסה"ת סי' כ"ח]. וגם ג)כשאנו אוכלין אותן צלויות אין בודקין אותן אם יש בהן דם דאזלינן בתר רובא (במ"ס אין זה) (דרוב ביצים אין בהם דם) אעפ"י שרגילין כשעושין מהם תבשיל או מרק לעיין אחריהם אם יש בהן דם חומרא בעלמא הוא ד)וכל אותן שאינן נזהרים מפת עכו"ם אוכלין אותן קיכלי"ן דעיסה עיקר ומברכין עליהן המוציא ובהמ"ז כך מסיק תלמודא בע"ז (פא"מ דף ל"ח) ה)דקמחא עיקר. ומיהו הני נילוש גובלא בעלמא הוא ואית בהו משום ו)בישולי נכרים כמו שלקות ומברך עלייהו בורא מיני מזונות. [שערי דורא הלכ' ביצים סימנים ס"ז—ס"ט]. א)0(ד"ק) הגה בסמ"ק כתב במצוה שלא לאכול עוף טמא אין מוכרין ביצים אסורות לנכרי ואפילו טרופות בקערה אא"כ אוכלם בפנינו או יבשלם. משום שמא יתנם לתוך הפת כי מה שהתירו חכמים למכור ביצים טרופות היינו בימיהם שלא היו אוכלין פת עכו"ם עכ"ל וכה"ג אמרינן נמי בסי' גבי פת. ב)0הני קאנטייא"ש. בד"ק כי"פ כי"א אעפי"כ אלו אובלאי"ת בלשון אשכנז הן אובלאדי"ן בל"א והן העבין שיש בהן גומות עכ"ל. ג)0כשאנו אוכלין אותם צלוי. הגה ד"ק כאן שייך הגה דלעיל בסי' ס"ב ס"ק ה' ד"ה אם נצלה ביצה או בישלה ומצא בתוכה קורט דם הכל אסור דע"י רתיחה הדם מתפשט בכולה עכ"ל. ד)0וכל אותן שאינן נזהרין מפת נכרים אוכלין אותן קיכלין כו'. ומסיק בסה"ת באורך שם סי' כ"ח ואפ"ה אותן פשטידא של דגים שאפאן ג' שהדגים אסורים משום ב"נ כמו כן אף העיסה שמבחוץ אסורה דאע"ג דפת התירו. וגם שמנונית הדגים הבלוע בה אינו בעין מ"מ י"ל קודם שנבלעה בעיסה היה אוסר ונמצא שהעיסה בלועה מאיסור דרבנן עכ"ל. ה)0דקמחא עיקר פי' ואין בו משום בישולי גוים משום הביצים. ו)0מיהו הני נילו"ש כו' והרב רבי אליעזר מניישטאט"ט הי' אסור אותו קיכליך שאפאה על הברזל והי' אומר משום דכשמשימין הלחם על הברזל אז מושחין את הברזל (הוא דפוס) עם חלב בכל שעה ושעה כדי שלא ישרוף. ותדע כשיגע בו הנר אז הוא דולק.
